המורפולוגיה של ארץ הבולענים – אזור חוף מצפה שלם

המורפולוגיה של ארץ הבולענים – אזור חוף מצפה שלם

האתר מצוי על חופו של ים המלח על גבי מישור רך של משקעים חרסיתיים שנחשפו עם נסיגת  האגם מזרחה. מנקודת תצפית זו ניתן לראות לצד מישורי החרסית מניפות סחף גבוהות הבנויות חול, חלוקים וקונגלומרט. הסחף מגיע ומורבד באזור החוף על ידי מי השטפונות של הנחלים (דרגות, ערוגות חבר ועוד) ואילו החרסית שבונה את מישורי החרסית שקעה ישירות ממי האגם. החרסית התקיימה כתרחיף במי האגם ושקעה מן המים רק באזורים של מים שקטים וללא עירבול.

סוגי בולענים

הבולענים שנוצרים במישורי החרסית הם רחבים, פתוחים ולרוב מוצפים במי תהום. הבולענים שנוצרים במניפות הסחף הם לרוב יבשים ונשארים סגורים בגג דק עד לרגע הקריסה הדרמטי. לאחר הקריסה הם נותרים בעלי דפנות תלולות בשונה מהבולענים החרסיתיים שדפנותיהם מדורגות ומתונות. כיוון שכך בולעני המניפות מסוכנים בהרבה מאלו שבמישורי החרסית.

כיצד נוצרו הבולענים

על קרקעית ים המלח מורבדות כל העת שכבות משקעים. לרוב מדובר בחרסיות, לעיתים מדובר בשכבות דקיקות של גבישי גיר ולעיתים כאשר הים מאוד מלוח שוקעות שכבות מלח.
קידוחים והדמאות של גלים סייסמים הראו שלאורך חופי ים המלח קיימת בתוך שכבות החרסית בעומק של כ 30 מ' שכבת מלח בעובי של כ 10-7 מ'. שריד לתקופה קצרה בה היה האגם מלוח ביותר.
כל זמן שמפלס מי האגם היה גבוה שכבת מלח זו היתה שרויה בתוך מי התהום המלוחים ולא נמסה. עם ירידת מפלס האגם ירד גם מפלס מי התהום המלוחים. הם נדדו בעקבות האגם מזרחה ואת מקומם תפסו מי תהום מתוקים שמקורם במעיינות מצוק ההעתקים שממערב.
מים מתוקים אלו זרמו דרך סדקים ארוכים שסדקו את רצף החרסיות והמלח. המים המסו את שכבת המלח לאורך הסדקים תוך יצירת קו של חללי המסה .
החללים שנוצרו לאורך הסדקים גדלו עם הזמן, המלח הומס וזרם עם המים ואילו תקרת החלל החלה להתמוטט פנימה עד אשר נותרה תקרה דקה שעלולה לקרוס עם העמסת משקל. בבולעני האזור החרסיתי בד"כ לא נותרת תקרה והקריסה היא הדרגתית.